עוז חברה להשקעות בע"מ נ' בואהרון

פסק דין

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר עילת תביעה ובשל חוסר סמכות עניינית וסמכות מקומית לדון בה.

רקע

התובעת, היא המשיבה בבקשה שבפניי (להלן: "המשיבה"), זכאית להירשם כבעלת מחצית מהזכויות, בנכס הידוע כחלקה 5953 חלקה 10, הנמצא ברחוב שמחה הולצברג 16 ברמלה (להלן: "הנכס"), בהתאם להסכם מכר מיום 15/9/10 (להלן: "הסכם המכר"), שנכרת בינה לבין חברת רנסנס יישום והשקעות בע"מ (להלן: "המוכרת").

ביום 5/10/10 רכשה המשיבה את המחצית השנייה של הזכויות במקרקעין, בנאמנות, עבור הנתבע, הוא המבקש בבקשה שבפניי (להלן: "המבקש").

על יסוד עסקה זו נחתם בין הצדדים ביום 5/10/10 הסכם נאמנות (להלן: "הסכם הנאמנות").

יצוין כי על פי נסח הרישום, זכויות הבעלות בנכס שייכות לרשות הפיתוח.

טוענת המשיבה כי הוסכם, בעל פה, בינה לבין חברה שבבעלות המבקש (להלן: "חברת כוכב סגול") כי חברת כוכב סגול תשכור את הנכס בתמורה לסך של 70,000 ₪ בחודש. סכום זה יחולק שווה בשווה בין המבקש למשיבה (להלן: "הסכם השכירות").

טוענת המשיבה כי הסכם שכירות זה הופר הן על ידי המבקש והן על ידי חברת כוכב סגול.

בנוסף טוענת היא כי המבקש הפר את הסכם הנאמנות שבין הצדדים ולא שילם לה את מלוא התמורה שהיה עליו לשלם בהתאם להסכם הנאמנות. עוד טוענת היא כי הייתה צריכה לשלם למוכרת סכום של 1,500,000 ₪ כדי שלא יקום כנגדה חיוב בגין הפרת הסכם המכר.

בנוסף טוענת המשיבה כי המבקש הגיש הצעה לרכישת חלקה של המשיבה בנכס, אך חזר בו מן ההצעה. משכך וביום 8/7/12 הציעה המשיבה לרכוש את חלקו של המבקש בנכס, אך הצעה זו לא נענתה.

בנסיבות אלה הגישה המשיבה את התביעה שבפניי לפירוק השיתוף בין הצדדים בנכס.

מנגד טוען המבקש בכתב הגנתו כי המשיבה היא שחרגה מהסכם הנאמנות ומהתחייבויותיה בו, וכי הוא עצמו שילם כספים רבים (כ-1,000,000 ₪), על מנת להפעיל בנכס אולם אירועים מורשה, כפי שהתכוונו הצדדים מלכתחילה.

במקביל הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילת תביעה, ולחילופין בשל חוסר סמכות עניינית ומקומית, כפי שיפורט להלן.

הטענות הצריכות לעניין

טוען המבקש כי הצדדים אינם רשומים כבעלי הזכויות בנכס, בנסח רישום המקרקעין, ועל כן כי אינם יכולים להגיש תביעה לפירוק שיתוף בנכס. משכך טוען הוא כי בהיעדר עילת תביעה יש להורות על סילוקה על הסף.

לחילופין טוען המבקש כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שבפניי. בעניין זה טוען הוא כי היות שזכויות הצדדים אינן רשומות במרשם המקרקעין, הרי שהתביעה שבפניי נכללת תחת "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" כפי המפורט בסעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, וכי הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי.

בנוסף טוען המבקש כי משום שמדובר בזכויות חוזיות יש להגיש את התביעה בהתאם לחוק המיטלטלין ולשווי הזכויות, ולא בהתאם לחוק המקרקעין. לפיכך טוען הוא כי יש לחשב את שווי הנכס בהתאם לחוזה המכר, בסכום העולה על סך של 2,500,000 ₪, שהוא גובה סמכותו של בית המשפט השלום.

לחילופי חילופין טוען המבקש כי המקרקעין נמצאים ברמלה, ועל כן כי יש להעביר את התביעה שבפניי לבית המשפט המוסמך בלוד.

מנגד טוענת המשיבה כי הסיבה לאי רישום זכויות הצדדים כבעלים, בנסח רישום המקרקעין, נעוצה בהתנהלות חסרת תום לב של המבקש, שכל מטרתו היא לסכל את פירוק השיתוף.